פרופ' יעל להב - מחקרים במעבדה לחקר הטראומה הנפשית
התעללות בילדות
אנו חוקרים את ההשלכות הפסיכולוגיות, התפקודיות והסומטיות בקרב שורדי התעללות רגשית, פיזית או מינית בילדות.
אלימות במשפחה
קשיים סומטיים עקב חשיפה לטראומה
הזדהות עם התוקפן
כיום מתבצעים במעבדה מחקרים חדשניים המנסים לחשוף את החסמים לחיפוש עזרה וליציאה מהקשר המתעלל בקרב נשים הסובלות מאלימות מצד בן הזוג.
פרויקט זה מתמקד בחשיפת המנגנונים בבסיס הזיקה שבין חשיפה לטראומה וקשיים סומטיים. הפרויקט מתבצע בשיתוף פעולה עם ד"ר תמי בר-שליטה מהחוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת תל אביב.
הזדהות עם התוקפן, תופעה שאותה הגה שנדור פרנצי, היא תגובה הישרדותית במצבי התעללות. כדי לשרוד את ההתעללות, העצמי של הקורבן עובר תהליך של התרוקנות. הקורבן מאבד מגע עם הצרכים והרצונות שלו, הופך לפאסיבי, ומרצה את הפוגע - לא רק התנהגותית אלא "מבפנים". הוא מפתח רגישות מוגברת כלפי החוויה הפנימית של הפוגע, מזהה מה הוא רוצה או צריך ואיך להרגיע אותו, ומאמץ את נקודת מבטו בנוגע להתעללות. בנוסף הוא מפנים את התוקפנות של הפוגע, ולכן עלול להפנות תוקפנות כלפי עצמו ואחרים. ב-2019 בנינו שאלון למדידת התופעה, ומאז בוצעו מחקרים רבים במעבדה שחשפו את ההשלכות של ההזדהות עם התוקפן על הבריאות הנפשית של שורדי התעללות בילדות ואלימות מצד בן הזוג, בהם דיסוציאציה, תסמונת פוסט טראומטית, תסמונת פוסט טראומטית מורכבת, אובדנות, פגיעה עצמית, וקורבנות חוזרת.